פינת חמד בלב העיר (קיץ 2021)

בגינת דבורה בארון, הסמוכה לכיכר רבין, ושופצה לפני כשש שנים, הוקמה גינה קהילתית המשמשת מקום מפלט ומנוחה - גן עדן כפרי בלב העיר. היום, לאחר יותר מחמש שנות פעילות של השכנים והשכנות מן הרחובות הסמוכים, סביב הגינה מתגבשת לה קהילה קטנה, בואו והצטרפו אלינו לסיור קצר בגינה:

בגינה הקהילתית שלנו יש שלוש עשרה ערוגות של ירקות קיץ. השתילים עדיין זעירים, שתלנו אותם זה עתה. אחת הערוגות שונה מן האחרות: היא מחופה בגג קש, הצמחים בה גדולים, בשרניים וצפופים ועליה מתנוסס שלט המסגיר שזו "ערוגת חורף" - ניסיון להציל את שתילי החסה, הכוסברה, התרד, המונגולד וירקות אחרים מחום יולי-אוגוסט. אנו מחזיקים להם אצבעות.

מבנה נוסף הבולט בגינה הוא החממה, זוהי משתלה, זרענו כאן מאות זרעים של ירקות קיץ ששמרנו מאשתקד או החלפנו עם גינות קהילתיות אחרות בת"א-יפו, קיבלנו או קנינו. כל זאת מתוך מטרה שהגינה תהייה בת קיימא. אנו מקווים לגדל את השתילים שלנו בעצמנו ולא להיות תלויים מידי שנה באספקת השתילים של העירייה או רכישה. בחממה אפשר לראות צמחים זעירים של ליפה, שעועית תאילנדית, עגבניות, מלפפונים ורבים נוספים. זו השנה הראשונה של החממה ולא ידענו אם נזכה להצלחה, ולכן זרענו בשפע רב - אבל לא נורא, את הצמחים העודפים ניתן לגינות קהילתיות אחיות בעיר ונחלק לשכנים בסביבה, זו גם דרך לחבר אותם אל הגינה והעשיה שלנו.

עד לא מזמן הייתה החממה סגורה ועטופה ביריעת ניילון כדי להגן על השתילים הזעירים מפני הקרה. עכשיו כבר חם, ואפשר לפתוח את הדלת, אבל עדיין צריך לשמור על לחות גבוהה ולכן הצבנו לידה בקבוקי ריסוס מלאים במים.

בגינה כמה פעילות ופעילים, נילי, יונתן, דרור ונטע הם מבין המתמידות ביותר, יש אפילו שני פעילים שנותרו מגרעין ההקמה של הגינה הקהילתית אי אז... דוד ירום ובר טל שמרכז אותה היום. אנחנו נפגשים כאן בימי שני לעבוד ולפטפט, אך כמעט מידי יום תראו אחד או שניים מאיתנו בגינה ונשמח לעוד ידיים עבודות, לעוד לבבות לכבוש בירוק ובחום של אדמת החמרה העשירה. 

אנחנו אמנם נהנים מאוד מעבודת הגינון, אבל בעצם שואפים לשים במרכז את הקהילה ולאו דווקא את הגינה. היינו רוצים לעשות כאן אירועים כמו ערבי קריאה, יוגה, סרטים או כל פעילות אחרת שמעניינת את השכנים והשכנות שלנו, אנו מחכים לסיוע העירייה בהסדרת נקודת חשמל לצורך פעילויות מעין אלה.

כדי לעזור לכם להצטרף הצמדנו לגדר הגינה ברקוד שאפשר לצלם אותו באמצעות וואטסאפ ולהצטרף לגינה.

בינתיים אנו מנסים לקשור את הגינה לקהילה בדרכים חקלאיות יותר. הצבנו בה קומפוסטרים הזוכים להצלחה אצל השכנים ולשיתוף פעולה אקטיבי מצדם - ממש לאחרונה חנכנו את הקומפוסטר השלישי. אין ספק, שהמודעות הגוברת בישראל לנושאי מחזור וקומפוסטציה של פסולת אורגנית, יחד עם נגישות גוברת של הקומפוסטרים בעיר ובשכונה בהחלט נותנים את אותותיהם. בכך עוזרים השכנים והשכנות לדשן את אדמת הגינה, שהיתה בראשית הדרך לא יותר מחול ופסולת בניין, ולאפשר לנו גינה אורגנית למהדרין.

בקרוב אנו רוצים להוסיף גם חווה של תולעים אדומות, שבוודאי תהיה אטרקציה לילדים ולילדות המבקרים בגינה. התולעים המפונקות אוכלת מידי יום אשפה אורגנית כמעט כמשקל גופן, מפרקות אותה ויוצרות דשן קומפוסט מזין הזמין לשורשי הצמחים בגינה.

אבל לא רק בני אדם אנו מנסים למשוך. נקודת עניין נוספת בגינה היא כוורת התנחלות לדבורת דבש, שעדיין עומדת ריקה, לצערנו. אך האביב הוא שיא עונת ההתנחלות של נחילי דבורים, בעונה זו מלכות הדבורים עוזבות את הכוורות שלהן, מלוות בנחיל, ומחפשות מקום חדש להקים בו קן. אנו מנסים לפתות את אחת המלכות האלה לבחור בתיבת ההתנחלות שלנו ולא להתנחל על גג של בית מגורים, ארגז תריס או מזגן… כך נחיל הדבורים לא יסכן את השכנים ולא יפריע להם, אלא יעזור לנו להאביק את פרחי הגינה. כדי לפתות את המלכה, אנו מורחים מידי שבוע את הכוורת בפתיון. אבל אסור לגעת בכוורת ללא ליווי ואישור שלנו, זו סכנה ללא הדרכה מקצועית. בכל מקרה אנו מחכים בקוצר רוח לנחיל הדבורים.

הקושי העיקרי בגינה הוא מפגיעה לא מכוונות בגינה: ילדים לפעמים קוטפים ירקות לא בשלים מתוך סקרנות או שעשוע, כלבים שחופרים בערוגות ועוקרים צמחים, או חתולים שתופסים תנומה בדיוק על מצע נוח של התרד המשתרע. 

מדי יום, אנו נהנים לראות הורים הנכנסים עם ילדות וילדים קטנים ומראים להם שעגבניות לא גדלות בסופרמרקט. מדי פעם אנחנו מבקשים מהם לעזור לנו בציור שלטים, בהשקיה או בעישוב. נהנים לשמוע "וואו, איזה יופי!" ומזמינים "בואו הצטרפו!"